"הלוואי שהיה לי זמן" – את המשפט הזה שמעתי בחדר הכושר, ואני בטוח שגם אתם מכירים אותו. הלוואי שהיה זמן לאימונים, לילדים, ובעיקר לחשוב על העסק: על אסטרטגיה, על קמפיינים, על הצעד הבא. הטענה שלי: הזמן הזה לא מתפנה מעצמו. בעל עסק צריך לבנות אותו בכוונה – קודם הוא מפסיק לעשות הכל בעצמו, ואחר כך הוא חוסם ביומן זמן שמוקדש רק לעסק. בארבעה סרטונים קצרים אני מראה איך זה עובד אצלי.
סמוראים, לא כלבויניקים
בחדר הכושר התפתחה לי שיחה עם מישהו שאני מזהה מהאימונים. סיפרתי שאני מתאמן ארבע-חמש פעמים בשבוע, והוא אמר: "הלוואי, אין סיכוי. אני עמוס בעסק, בקושי רואה את הילדים". שאלתי אם יש לו עובדים, והוא ענה: "קודם שהעסק יצליח ויכניס כסף, ואז אחשוב לגייס".
תראו מה קרה פה. קודם כל, הוא בעצמו לא מאמין בעסק – מבחינתו חובת ההוכחה על העסק. ודבר שני, הוא שם לעצמו מקלות בגלגלים: בוחר להיות כלבויניק, לעשות בעצמו את כל העבודה השחורה והשוטפת, ולא מבין שהתפקיד שלו כבעל עסק הוא להביא לקוחות. כמה זמן נשאר לזה כשעושים הכל? תתמקדו במה שאתם צריכים לעשות – ותראו תוצאות מהר יותר, עם יותר זמן לאימונים ולילדים. אבל איך יודעים במה להתמקד?
תעשו את מה שאתם הכי טובים בו
ישבתי עם הקמפיינרית שלי על אסטרטגיה, והיא שאלה: "מה לגבי קהילה?". הרגשתי אגרוף בבטן. השאלה החזירה אותי לכל מה שהשקעתי כדי להרים קהילה – כסף, זמן, אנרגיה, הכשרות אצל הטובים ביותר – ועדיין זה לא התרומם מספיק. אי אפשר להאשים אותי שאני נכנע מהר, אבל שם הבנתי: אני יודע הכל על הקמת קהילות, ובכל זאת לנהל קהילה זה לא הדבר שנכון לי.
זה הזכיר לי את הניסיון שלי בהייטק להפוך למנהל פרויקטים. השקעתי בזה המון, עד שהבנתי שהתפקיד לא מתאים לי. בגלל זה יש לי מנהלת משרד שהיא מומחית בניהול פרויקטים ומשלימה אותי בהרבה תחומים. אז תעשו את הדברים שאתם באמת הכי טובים בהם, ותגייסו את מי שמשלים אתכם. וכשמישהו אחר לוקח את מה שלא שלכם, מתפנה זמן. השאלה היא מה עושים איתו.
הדממה: שבוע שלם של מיקוד, שלוש פעמים בשנה
שלוש פעמים בשנה – בסוכות, בחנוכה ובפסח – סמוראי בעסקים נכנס להדממה. הדממה היא לא חופש. היא פינוי של השולחן לשבוע שלם, כדי להתמקד באסטרטגיה: תכנון קמפיינים, יעדים לרבעון הקרוב, תאריכים לכנסים הבאים ושיפור התכנים של המסלולים במועדון הסמוראים. ולא פחות חשוב – זמן עם העיניים מחוץ למחשב, עיניים לאופק, כדי לתת מקום ליצירתיות.
איך התוכן ממשיך לעלות? רובו מוכן ומתוזמן מראש. והתזמון לא מקרי: בתקופות האלה הרבה לקוחות בחופש ועסוקים עם הילדים, כך שאין טעם לקיים מפגשים. אני מנצל את הזמן כדי להביט חודשים קדימה ולעשות שיפורים עמוקים. ואם שבוע שלם נשמע לכם רחוק – אפשר להתחיל מיום אחד.
יום בלי לקוחות
אחת לכמה זמן אני מסדר את הכוכבים ויוצר יום בלי לקוחות. יום שלם בלי פגישות, בלי שיחות טלפון ובלי הודעות, שכולו מוקדש לסמוראי בעסקים. כל תשומת הלב מופנית פנימה. כדי לשנות אווירה אני לא מגיע למתחם העסקים, אלא עובד מהבית או מבית קפה, ואפילו הלבוש קצת פחות רשמי. כל היום הזה הוא עשייה פרודוקטיבית עם אפס הפרעות – ותחשבו כמה אפשר להספיק ביום כזה.
והשאלה שחשוב לשאול: האם העסק שלכם בנוי כך שתוכלו לסדר את הכוכבים בעצמכם, ולהיות עסוקים רק בגדילה ובאסטרטגיה?
השורה התחתונה
זמן לעבוד על העסק לא מגיע מעצמו, וגם לא "קודם שהעסק יצליח". הוא מגיע כשמפסיקים להיות כלבויניקים, מתמקדים במה שאתם הכי טובים בו, מגייסים את מי שמשלים אתכם, וחוסמים ביומן ימים ושבועות שמוקדשים רק לעסק. תתחילו מיום אחד בלי לקוחות, ותראו מה הוא עושה לכם.
רוצים לבנות עסק שלא תלוי בכם בכל רגע? הורידו את המדריך להכפלת העסק, או קבעו איתי פגישת אוורסט ונבנה יחד יעדים, אסטרטגיה ותוכנית פעולה שבועית.
שלכם,
עופר מכמל