מה הטעם לשים פוקוס?"לא הבנתי" היא פתחה ישירות.
"מה הטעם לשים פוקוס, אם אני לא באמת יודעת איך להשיג אותו?""האמת?" עניתי לה.
.
.
"גם אני לא תמיד לא יודע איך להשיג את הפוקוס".
היא הייתה מופתעת.
.
.
"חשבתי שאתה תמיד יודע מה לעשות, בכל רגע ועל כל משימה".
אז זהו שלא תמיד.
לא תמיד אני יודע מראש איך לפעול.
לפעמים גם הרבה אחרי שקבעתי יעד, אני לא באמת רואה את הדרך באופן מלא.
ועדיין – תמיד יש לי פוקוס ויעדים.
למה?כי היעדים האלו משרתים את אורח החיים והשליחות שאני מביא.
וגם אם אני לא יודע איך, ברור לי שעצם קביעת היעדים יוצרת בי פוקוס ומגבירה את הנחישות שלי.
את מה שיש לנו כרגע, אנחנו כבר יודעים להשיג.
את מה שרכשנו – בידע וכישורים, בלקוחות וכסף – את כל זה כבר יש לנו.
זה כבר בתוך אזור הנוחות שלנו.
רק שהפסגה הבאה, היעד המטורף הבא – הם תמיד מחוץ לאזור הנוחות.
זה נכון בעסק ובכל תחום בחיים.
אם נחכה שהדרך תהיה ברורה לפני שנשים יעדים, לעולם לא נעזוב את איזור הנוחות.
למה? כי ככה זה.
צריך לעזוב את המוכר והבטוח כדי לראות את הדרך אל החדש.
צריך לעזוב את הנמל ולצאת לים הפתוח כדי להגיע ליבשות רחוקות.
שיתוף פעולה אסטרטגי.
הכפלה של ההכנסות.
השקה של מוצר פרימיום חדש.
החלפה של משרד.
כל אלו נמצאים מחוץ לאזור הנוחות.
ואם לא תעזבו את הנמל המוכר והבטוח, הם יישארו מחוץ להישג יד.
אז שימו פוקוס.
גם אם אתם לא יודעים איך בדיוק אתם הולכים לממש אותו.
וקחו החלטה – להפוך כל אבן עד שתמצאו את הדרך.
זו המשמעות של להיות סמוראי.
בעסק ובחיים.