החומה הזו לא תיפול מעצמהיש לי קטע כזה – לפתוח שיחה עם אנשים שאני לא מכיר.
בכל מיני מקומות, כמו בתור לסופר, בבית קפה.
סתם, בלי כוונה ברורה – פשוט ליצור שיחה.
בעולם שתמיד ממהר, עסוק, ונמצא עם הראש עמוק בתוך הסלולרי, זו חוויה כיפית ומרעננת.
גם היום עשיתי זאת.
הפעם במוסך של האופנוע – אם כבר להוציא כסף, אז שיהיה כיף.
דיי מהר עלה נושא המקצוע, וכשהבחורה (כן בחורה, על אופנוע!) שמעה שאני מאמן אישי, היא שיתפה על חווית אימון שעברה.
היא סיפרה שלמרות שהמאמנת הייתה מדהימה והעצימה אותה, היא לא הצליחה להתמודד עם הדפוסים שהכשילו אותה כל פעם מחדש.
שאלתי אותה אם הן עשו עבודה מול הדפוסים, והיא ענתה שהן בעיקר היו עסוקות בהעצמה ובחיזוק היכולות.
טעות גדולה!!!! חסמים לא עוזבים אותנו מרצונםאין ספק שהעצמת החוזקות של המתאמן, הפניית הזרקורים אל היכולות שלו – כל אלו חשובים מאד.
החוזקות והיכולות הן חלק מהמשאבים של המתאמן, אותם הוא ישלוף כדי להגשים את עצמו ולתת מענה לאתגרים בדרך.
יכולות כמו נחישות, אומץ, הומור ותקשורת – כלים נהדרים כדי לשפר סיכויי הצלחה, וחשוב שנהיה מודעים להם ונזכור שהם עומדים לרשותנו.
אבל אי אפשר להתעלם מהחסמים שלנו!
חסמים יכולים להיות תפיסות עולם מגבילות ואמונות שנטמעו בנו על עצמנו ועל העולם.
תפיסות ואמונות אלו משפיעות על תפיסת העצמי ומשפיעות על הדרך שבה אנו חווים את העולם.
כל אחד מאיתנו מתמודד עם חסמים:
“אני לא מספיק חכם”,
“אם לא עובדים קשה, לא מצליחים”,
“כל העשירים גנבים”,
“אין לי כח רצון”,
ועוד ועוד.
רובנו פוגשים את החסמים האלו לאורך הדרך.
הם צצים בדיוק כשאנחנו רוצים לפרוץ את הגבולות שלנו, לצאת מאזור הנוחות ולהגשים משהו שחשוב לנו.
בדיוק אז החסמים שלנו מציבים בפנינו חומה ריגשית.
ואז מה עושים? הם הרי כבר הכשילו אותנו בעבר, שמו לנו מקלות בגלגלים.
אנחנו זוכרים בגוף את החוויה של עמידה חסרת אונים מול החומה, ללא שום כלים או דרך עוקפת.
במקרה כזה, חווית הכישלון מהעבר מהדהדת מאד, מציפה את התסכול שמקושר בתוכנו עם החסם ואנו מוצאים עצמנו נכנעים ונסוגים.
נשמע מוכר?כולנו מכירים את הרגע הזה שבו החסם שלנו נעמד מולנו – ענק ומפחיד וגורם לנו לעשות משהו שאנחנו מצטערים עליו…
הרגע שבו אנחנו לוקחים משהו מתוק ושוברים את הדיאטה,
הרגע שבו אנחנו פוגעים במישהו שאנחנו מאד אוהבים,
הרגע שבו אנחנו נעלבים ממישהו.
דפוסים שחוזרים שוב ושוב.
במקרים האלו, לא יעזרו לנו הכלים שרכשנו – נחישות אינה רלוונטית.
אנחנו ניצבים מול חומה.
ולהתעסק רק עם החוזקות ולהזניח את החסמים, זה כמו לטפל ברכב, אבל להישאר על כביש משובש במקום לעלות על הכביש המהיר! אז מה עושים?בתהליך האימון, אני עוזר למתאמנים לזהות ולהבין את החסם ולהכין מענה מתאים לפעם הבאה שהוא עולה, כדי שלא נעמוד שוב, חסרי אונים מול חומה.
זה תהליך מרגש ומעצים מאד!התמודדות עם חסמים היא חלק משמעותי בתהליך האישי שאני עברתי ואני מדבר על כך בהרצאה שלי.
את האופנוענית המקסימה מהמוסך ציידתי בכמה שאלות שיעזרו לה להבין למה הדפוסים ניצחו אותה בדרך.
היא תגיע להרצאה…